פרסום חדש!
האשה ביהדות: סדרת דיונים מס' 12
תלמוד תורה של נשים: אידאה ומשמעות
מאת חנה קהת
האולפנות הראשונות בתקופת הישוב:
ניצני החינוך התורני- ציוני לבנות
האולפנות הראשונות בתקופת הישוב:
ניצני החינוך התורני- ציוני לבנות
עידכונים מהמרכז
"עבריות בלתי נשכחות: יום עיון לכבוד פרופ מרגלית שילה" 20/1/2010
----------------------------------------
קישורים רלוונטיים
מענקי מחקר
אחת המטרות המוצהרות של המרכז לחקר האשה ביהדות הינה לעזור לחוקרים צעירים לקדם מחקרים העוסקים בנושאים הקשורים לנשים ביהדות ובישראל. בשלב זה, המרכז לחקר האישה ביהדות מעניק בכל שנה שני סוגי מענקים לסטודנטים הלומדים לתארים מתקדמים. נושאי המחקר שיכולים להתמודד על מענק מטעם המרכז הוגדרו בצורה רחבה ככל האפשר על מנת לאפשר מחקר של אספקטים שונים ומגוונים של האישה ביהדות ובישראל.
"קול קורא" להגשת הצעות מחקר לקבלת פרס הצטיינות מטעם המרכז, מתפרסם מדי שנה בחודש נובמבר.
להגשת מועמדות לפרס הצטיינות לשנת 2009-10 , אנא חזרו לאתר המרכז בראשית נובמבר.
אחת המטרות המוצהרות של המרכז לחקר האשה ביהדות הינה לעזור לחוקרים צעירים לקדם מחקרים העוסקים בנושאים הקשורים לנשים ביהדות ובישראל. בשלב זה, המרכז לחקר האישה ביהדות מעניק בכל שנה שני סוגי מענקים לסטודנטים הלומדים לתארים מתקדמים. נושאי המחקר שיכולים להתמודד על מענק מטעם המרכז הוגדרו בצורה רחבה ככל האפשר על מנת לאפשר מחקר של אספקטים שונים ומגוונים של האישה ביהדות ובישראל.
"קול קורא" להגשת הצעות מחקר לקבלת פרס הצטיינות מטעם המרכז, מתפרסם מדי שנה בחודש נובמבר.
להגשת מועמדות לפרס הצטיינות לשנת 2009-10 , אנא חזרו לאתר המרכז בראשית נובמבר.
רשימת הזוכים במענקי המרכז בשנים קודמות:
פרסי המרכז לשנת 2007-8
פרסי המרכז לשנת 2006-7
פרסי המרכז לשנת 2005-6
מלגות נסיעה
מענק נוסף שמציע המרכז לחקר האשה ביהדות ע"ש פניה גוטספלד- הלר החל משנת 2006, הינו מענק נסיעה.
מטרת מלגה זו היא לאפשר לסטודנטים אשר לצורך השלמת מחקריהם בנושא האשה ביהדות נדרשים להשתתף בכנסים/ לנסוע לספריות וארכיונים בחו"ל. "קול קורא" להגשת מועמדות למלגה זו מתפרסם מדי שנה באביב.
אנו גאים בסטודנטים אשר זכו ליהנות ממענקי המרכז בעבר, וקוראים לסטודנטים לתארים מתקדמים אשר חוקרים נושאים הקשורים באשה ביהדות ובישראל להגיש את מועמדותם לקבלת מענקים בהווה ובעתיד.
לצפייה ב"קול קורא" להגשת מועמדות לפרס, לחצו כאן (נדרשת תוכנת וורד)
לצפייה ב"קול קורא" להגשת מועמדות למלגת נסיעה, לחצו כאן (נדרשת תוכנת וורד)
מענק נוסף שמציע המרכז לחקר האשה ביהדות ע"ש פניה גוטספלד- הלר החל משנת 2006, הינו מענק נסיעה.
מטרת מלגה זו היא לאפשר לסטודנטים אשר לצורך השלמת מחקריהם בנושא האשה ביהדות נדרשים להשתתף בכנסים/ לנסוע לספריות וארכיונים בחו"ל. "קול קורא" להגשת מועמדות למלגה זו מתפרסם מדי שנה באביב.
אנו גאים בסטודנטים אשר זכו ליהנות ממענקי המרכז בעבר, וקוראים לסטודנטים לתארים מתקדמים אשר חוקרים נושאים הקשורים באשה ביהדות ובישראל להגיש את מועמדותם לקבלת מענקים בהווה ובעתיד.
לצפייה ב"קול קורא" להגשת מועמדות לפרס, לחצו כאן (נדרשת תוכנת וורד)
לצפייה ב"קול קורא" להגשת מועמדות למלגת נסיעה, לחצו כאן (נדרשת תוכנת וורד)
מלגות ומענקי מחקר מטעם המרכז לחקר האשה ביהדות
פרסים ומלגות לסטודנטים/יות מצטיינים לשנת תשס"ט (2008-2009)
פרסי עידוד:
ציפי לוין- בירון (עבודת דוקטור, המחלקה לספרות משווה)
אידיאליזם רוחני ושרידי זיכרון משפחתי כזהות יהודית בכתיבתן של נטליה גינצבורג וקלארה סרני.
עבודת מחקר זו עוסקת ביצירתן של שתי סופרות איטלקיות יהודיות, נטליה גינצבורג וקלארה סרני. מטרת המחקר היא להציג את נטליה גינצבורג וקלארה סרני כקולות מרכזיים של כתיבת נשים איטלקית יהודית, שבה זיכרון המשפחה ואידיאליזם רוחני נושאים אופי ברור של חיפוש משמעות ביחס לזהותן היהודית. הנחת היסוד בעבודה זו, היא שבחינת יצירתן של גינצבורג וסרני על רקע פמיניסטי או חברתי פוליטי, הינה חלקית ולא מספקת ועל כן מבקש מחקר זה להציע קריאה ביצירתן על רקע של אידיאולוגיה יהודית- קיומית – חילונית, כסוגיה מרכזית שאין להתעלם ממנה.
ציפי לוין- בירון (עבודת דוקטור, המחלקה לספרות משווה)
אידיאליזם רוחני ושרידי זיכרון משפחתי כזהות יהודית בכתיבתן של נטליה גינצבורג וקלארה סרני.
עבודת מחקר זו עוסקת ביצירתן של שתי סופרות איטלקיות יהודיות, נטליה גינצבורג וקלארה סרני. מטרת המחקר היא להציג את נטליה גינצבורג וקלארה סרני כקולות מרכזיים של כתיבת נשים איטלקית יהודית, שבה זיכרון המשפחה ואידיאליזם רוחני נושאים אופי ברור של חיפוש משמעות ביחס לזהותן היהודית. הנחת היסוד בעבודה זו, היא שבחינת יצירתן של גינצבורג וסרני על רקע פמיניסטי או חברתי פוליטי, הינה חלקית ולא מספקת ועל כן מבקש מחקר זה להציע קריאה ביצירתן על רקע של אידיאולוגיה יהודית- קיומית – חילונית, כסוגיה מרכזית שאין להתעלם ממנה.
ציפי לוין- בירון, כותבת את עבודת הדוקטור שלה מאז שנת 2005 במחלקה לספרות משווה באוניברסיטת בר- אילן. בשנת 2007 השלימה לוין- בירון את לימודיה לקבלת תואר לרבנות הומניסטית. ציפי הינה משוררת שפירסמה שלושה ספרים עד כה (יצאו לאור בשנים 1998, 2001 ו 2006). היא נשואה ואם לארבעה ילדים.
אירית קלבן (תיזה, המחלקה לקרימינולוגיה)
כפייה או בחירה במסלול עברייני בקרב נשים.
ניתוח ההסברים הקיימים לעבריינות בקרב נשים הצביע כי רוב הגישות התייחסו לנשים עברייניות כפאסיביות, כמושפעות ונגררות או כאלו שביצעו את הפשע מחוסר ברירה או אילוץ. את הסוגיה הזו מבקשת העבודה הנוכחית לבדוק. הטענה המרכזית במחקר הנוכחי היא שהגישות הקיימות היום להבנת עבריינות בקרב נשים מוגבלות ביכולתן להצביע על מסלול חיים עברייני בקרב נשים. מטרת המחקר היא לבחון תהליכי בחירה מול כפייה בסגנון חיים עברייני של נשים עברייניות כפי שהם באים לידי ביטוי בסיפור חייהן.
אירית קלבן לומדת לתואר שני במחלקה לקרימינולוגיה באוניברסיטת בר-אילן ומשמשת כמתרגלת בקורס "מבוא לקרימינולוגיה" במכללת אשקלון.
כפייה או בחירה במסלול עברייני בקרב נשים.
ניתוח ההסברים הקיימים לעבריינות בקרב נשים הצביע כי רוב הגישות התייחסו לנשים עברייניות כפאסיביות, כמושפעות ונגררות או כאלו שביצעו את הפשע מחוסר ברירה או אילוץ. את הסוגיה הזו מבקשת העבודה הנוכחית לבדוק. הטענה המרכזית במחקר הנוכחי היא שהגישות הקיימות היום להבנת עבריינות בקרב נשים מוגבלות ביכולתן להצביע על מסלול חיים עברייני בקרב נשים. מטרת המחקר היא לבחון תהליכי בחירה מול כפייה בסגנון חיים עברייני של נשים עברייניות כפי שהם באים לידי ביטוי בסיפור חייהן.
אירית קלבן לומדת לתואר שני במחלקה לקרימינולוגיה באוניברסיטת בר-אילן ומשמשת כמתרגלת בקורס "מבוא לקרימינולוגיה" במכללת אשקלון.
פרסי הצטיינות:
מירב מידן (עבודת דוקטור, התוכנית ללימודי מגדר)
"אשרי דבדמותה נבראו יצירותיה"- ניכוס פוליטי של טקסטים קנוניים בשירתן של 'תלמידות חכמים'
מחקר זה עוסק בכתיבתן השירית של נשים למדניות בישראל בעשור האחרון. מדובר בנשים המכונות בעבודה זו "תלמידות חכמים", נשים בעלות ידע תורני רחב המצויות במרכזים שונים של השיח בחברה הישראלית – חבורות ספרותיות, בתי מדרש ואקדמיה. מטרת המחקר היא לקרוא את שירתן של נשים אלו בתוך הקשר פוליטי- חברתי, ולראות בה חלק מפירותיה היצירתיים של מהפיכה חברתית בעולם היהודי שעניינה הלימוד התורני של נשים.
מירב מידן היא דוקטורנטית בתוכנית ללימודי מגדר באוניברסיטת בר- אילן. במהלך לימודי התואר הראשון שלה במחלקה לפילוסופיה יהודית היא גילתה עניין מיוחד בחקר הקבלה. עבודת התיזה שלה הציעה קריאה מגדרית של טקסטים קבליים מהמאה ה- 16. למירב שני ילדים- בן ובת.
מירב מידן (עבודת דוקטור, התוכנית ללימודי מגדר)
"אשרי דבדמותה נבראו יצירותיה"- ניכוס פוליטי של טקסטים קנוניים בשירתן של 'תלמידות חכמים'
מחקר זה עוסק בכתיבתן השירית של נשים למדניות בישראל בעשור האחרון. מדובר בנשים המכונות בעבודה זו "תלמידות חכמים", נשים בעלות ידע תורני רחב המצויות במרכזים שונים של השיח בחברה הישראלית – חבורות ספרותיות, בתי מדרש ואקדמיה. מטרת המחקר היא לקרוא את שירתן של נשים אלו בתוך הקשר פוליטי- חברתי, ולראות בה חלק מפירותיה היצירתיים של מהפיכה חברתית בעולם היהודי שעניינה הלימוד התורני של נשים.
מירב מידן היא דוקטורנטית בתוכנית ללימודי מגדר באוניברסיטת בר- אילן. במהלך לימודי התואר הראשון שלה במחלקה לפילוסופיה יהודית היא גילתה עניין מיוחד בחקר הקבלה. עבודת התיזה שלה הציעה קריאה מגדרית של טקסטים קבליים מהמאה ה- 16. למירב שני ילדים- בן ובת.
חנה פנחסי (עבודת דוקטור, התוכנית ללימודי מגדר)
"צהלי קולך בת גלים"- הבניה מגדרית במדרש איכה רבה
המחקר עוסק ברכיבים השונים של ההבניה המגדרית במדרש איכה רבה. הבניה זו תעלה מתוך ייצוגי הנשיות והגבריות הרבים במגילת איכה ואשר מעובים במדרש. המחקר מניח כי העיסוק של המדרש בטראומת החורבן חייבה הגדרה מחדש של סדרי עולם תרבותיים, בתוכם גם העניין המגדרי. התפיסות המגדריות השונות מזוהות ברבדים ההיסטוריים ובסוגות המגוונות שהשתמרו במדרש. לאלה מצטרפות תפיסות מגדריות הניכרות גם מתוך פעולת העריכה. מעבר להבנה חדשה של מדרש איכה רבה, יוכל מחקר זה לתרום להבנה מעמיקה יותר של התפיסה המגדרית של חז"ל.
חנה פנחסי היא דוקטורנטית בתוכנית ללימודי מגדר וחוקרת עמיתה במכון הרטמן. היא פעילה בבית המדרש הפמיניסטי במרכז הרצוג וכן ב"קולך" – פורום נשים דתיות. לחנה ארבעה ילדים.
"צהלי קולך בת גלים"- הבניה מגדרית במדרש איכה רבה
המחקר עוסק ברכיבים השונים של ההבניה המגדרית במדרש איכה רבה. הבניה זו תעלה מתוך ייצוגי הנשיות והגבריות הרבים במגילת איכה ואשר מעובים במדרש. המחקר מניח כי העיסוק של המדרש בטראומת החורבן חייבה הגדרה מחדש של סדרי עולם תרבותיים, בתוכם גם העניין המגדרי. התפיסות המגדריות השונות מזוהות ברבדים ההיסטוריים ובסוגות המגוונות שהשתמרו במדרש. לאלה מצטרפות תפיסות מגדריות הניכרות גם מתוך פעולת העריכה. מעבר להבנה חדשה של מדרש איכה רבה, יוכל מחקר זה לתרום להבנה מעמיקה יותר של התפיסה המגדרית של חז"ל.
חנה פנחסי היא דוקטורנטית בתוכנית ללימודי מגדר וחוקרת עמיתה במכון הרטמן. היא פעילה בבית המדרש הפמיניסטי במרכז הרצוג וכן ב"קולך" – פורום נשים דתיות. לחנה ארבעה ילדים.
נעמה שלם (עבודת דוקטור, המחלקה לספרות ישראל)
"אל פנים האני/ ואלף שעריו"- צפנים אינטרטקסטואליים בשירת זלדה
מחקרה של נעמה שלם עוסק בקריאה אינטרטקסטואלית בשירתה של המשוררת זלדה. מטרת המחקר היא לחשוף את הרבדים העמוקים של יחסי הגומלין שבין שירתה של זלדה והטקסטים היהודיים הקאנונים. הרחבת הידע בדבר הבסיס האינטרטקסטואלי משמשת במחקר לשתי מטרות עיקריות: הראשונה- בדיקת תהליכי הניכוס וההתמרה של הטקסטים כשיקוף לקריאתה החדשה של זלדה בטקסטים הקאנונים, והשניה, שימוש בידע האינטרטקסטואלי הנצבר כדי לזהות באמצעותו צפנים, לא ידועים עד כה, לשירת זלדה ובאמצעותם לפענח את השירים ולחשוף את התכנים העלומים והמבעים שעוצמת החוויה המובעת בהם מתבהרת רק בקריאה המשווה בינם ובין טקסטים נוספים.
נעמה שלם כותבת את עבודת הדוקטור שלה במחלקה לספרות עם ישראל באוניברסיטת בר-אילן. היא בוגרת מכון נשמת ללימוד תורה ומרצה במכינה הקדם צבאית בקיבוץ מעגן מיכאל. שלם מתגוררת באור עקיבא עם בעלה וארבעת ילדיה.
"אל פנים האני/ ואלף שעריו"- צפנים אינטרטקסטואליים בשירת זלדה
מחקרה של נעמה שלם עוסק בקריאה אינטרטקסטואלית בשירתה של המשוררת זלדה. מטרת המחקר היא לחשוף את הרבדים העמוקים של יחסי הגומלין שבין שירתה של זלדה והטקסטים היהודיים הקאנונים. הרחבת הידע בדבר הבסיס האינטרטקסטואלי משמשת במחקר לשתי מטרות עיקריות: הראשונה- בדיקת תהליכי הניכוס וההתמרה של הטקסטים כשיקוף לקריאתה החדשה של זלדה בטקסטים הקאנונים, והשניה, שימוש בידע האינטרטקסטואלי הנצבר כדי לזהות באמצעותו צפנים, לא ידועים עד כה, לשירת זלדה ובאמצעותם לפענח את השירים ולחשוף את התכנים העלומים והמבעים שעוצמת החוויה המובעת בהם מתבהרת רק בקריאה המשווה בינם ובין טקסטים נוספים.
נעמה שלם כותבת את עבודת הדוקטור שלה במחלקה לספרות עם ישראל באוניברסיטת בר-אילן. היא בוגרת מכון נשמת ללימוד תורה ומרצה במכינה הקדם צבאית בקיבוץ מעגן מיכאל. שלם מתגוררת באור עקיבא עם בעלה וארבעת ילדיה.
מלגת נסיעה לשנת תשס"ט (2008-2009)
דורית יוסף- "גרמניה לא רוצה אותנו אז אנחנו מוכרחות לרצות את ארץ ישראל: עליה, סיפור חיים וזהותן של נשים יהודיות- גרמניות שעלו לארץ ישראל בעליה החמישית". עבודת הדוקטור נכתבת בתוכנית ללימודי מגדר בהנחייתם של פרופ' גיא מרון ושל ד"ר אלישבע באומגרטן. דורית יוסף תשהה בברלין במשך שבועיים בסתיו 2009 לצורך מחקרה. תשס"ח (2007-2008)
פרסים ומלגות לסטודנטים/יות מצטיינים לשנת תשס"ח (2007-2008)
פרס עידוד:
רונית ליברמנש-ורדי (תזה, התוכנית ללימודי מגדר)
"הבניית גיל המעבר בשיח הישראלי-רפואי הפופולארי"
העבודה מנסה להתחקות אחר אופניי הבניית השיח הרפואי-פופלארי הישראלי של גיל המעבר הנשי (מנפאוזה) במספר מקורות ידע פופולאריים, והיא מבוססת הן על סקירת ההיסטוריה החברתית של האידיאולוגיות והשיחים הבין-רפואיים והן על דיון בחקר הפמיניסטי. זוהי עבודת תזה הנכתבת במחלקה ללימודים בין תחומיים, בתוכנית ללימודי מגדר, בהנחייתה של פרופ' לריסה רמניק מהמחלקה לסוציולוגיה.
פרסי הצטיינות:
פרסים ומלגות לסטודנטים/יות מצטיינים לשנת תשס"ח (2007-2008)
פרס עידוד:
רונית ליברמנש-ורדי (תזה, התוכנית ללימודי מגדר)
"הבניית גיל המעבר בשיח הישראלי-רפואי הפופולארי"
העבודה מנסה להתחקות אחר אופניי הבניית השיח הרפואי-פופלארי הישראלי של גיל המעבר הנשי (מנפאוזה) במספר מקורות ידע פופולאריים, והיא מבוססת הן על סקירת ההיסטוריה החברתית של האידיאולוגיות והשיחים הבין-רפואיים והן על דיון בחקר הפמיניסטי. זוהי עבודת תזה הנכתבת במחלקה ללימודים בין תחומיים, בתוכנית ללימודי מגדר, בהנחייתה של פרופ' לריסה רמניק מהמחלקה לסוציולוגיה.
פרסי הצטיינות:
גליה שילוח (תזה, התוכנית ללימודי מגדר)
"נשים מחדשות ניהול- מתיאוריות לפרקטיקות ניהול פמיניסטיות אצל נשים מנהלות בישראל".
עבודת הזה, אשר נכתבת במחלקה ללימודים בין-תחומיים, בתוכנית ללימודי מגדר בהנחייתה של ד"ר רונית קרק מהמחלקה לפסיכולוגיה, מתמקדת במחקר שדה (מחקר פעולה) העוקב אחר פרוייקט ייחודי המכונה "נשים מחדשות ניהול" שהוקם בשיתוף פעולה בין שתי"ל, ג'וינט ישראל וקול האישה. מדובר בפרוייקט פמיניסטי חדשני המיועד לנשים מנהלות בכירות במוסדות וארגונים חברתיים (אירגוני מגזר שלישי ומשרד הרווחה) שמטרתו האחת היא לספק את הכלים והתנאים ללימוד ועיבוד של תפיסות ניהוליות פמיניסטיות למגזרים שצוינו לעיל, והאחרת היא לסייע בתהליכים של הטמעת ערכים פמיניסטיים בתרבות הניהולית והארגונית כאלטרנטיבה מנהיגותית. המחקר של גליה שילוח משתתף כ "מחקר פעולה" בתהליכי ההתארגנות הראשוניים של פרוייקט זה ומטרתו היא לאפשר בחינה מעמיקה של מידת השפעתה של "התארגנות פמיניסטית" על התפיסות החברתיות והניהוליות של המשתתפות בתוכנית. בנוסף, הוא מתעתד לסמן את תחילתה של דרך ליצירת מסגרת קבועה ויציבה לפתרון הקשיים בהנחלת פרקטיקות וערכי ניהול פמיניסטיים בארגוני העבודה הקיימים.
"נשים מחדשות ניהול- מתיאוריות לפרקטיקות ניהול פמיניסטיות אצל נשים מנהלות בישראל".
עבודת הזה, אשר נכתבת במחלקה ללימודים בין-תחומיים, בתוכנית ללימודי מגדר בהנחייתה של ד"ר רונית קרק מהמחלקה לפסיכולוגיה, מתמקדת במחקר שדה (מחקר פעולה) העוקב אחר פרוייקט ייחודי המכונה "נשים מחדשות ניהול" שהוקם בשיתוף פעולה בין שתי"ל, ג'וינט ישראל וקול האישה. מדובר בפרוייקט פמיניסטי חדשני המיועד לנשים מנהלות בכירות במוסדות וארגונים חברתיים (אירגוני מגזר שלישי ומשרד הרווחה) שמטרתו האחת היא לספק את הכלים והתנאים ללימוד ועיבוד של תפיסות ניהוליות פמיניסטיות למגזרים שצוינו לעיל, והאחרת היא לסייע בתהליכים של הטמעת ערכים פמיניסטיים בתרבות הניהולית והארגונית כאלטרנטיבה מנהיגותית. המחקר של גליה שילוח משתתף כ "מחקר פעולה" בתהליכי ההתארגנות הראשוניים של פרוייקט זה ומטרתו היא לאפשר בחינה מעמיקה של מידת השפעתה של "התארגנות פמיניסטית" על התפיסות החברתיות והניהוליות של המשתתפות בתוכנית. בנוסף, הוא מתעתד לסמן את תחילתה של דרך ליצירת מסגרת קבועה ויציבה לפתרון הקשיים בהנחלת פרקטיקות וערכי ניהול פמיניסטיים בארגוני העבודה הקיימים.
איילת סג"ל (עבודת דוקטור, המחלקה לתלמוד)
"הסכמי קדם-נישואין במשפט העברי".
במסגרת המחקר, הנערך על ידי טוענת רבנית אשר פועלת ברמה המעשית למניעת מצבים של סרבנות גט, בין השאר באמצעות ייעוץ לזוגות בנושא הסכמי קדם-נישואין, ייבחן השימוש שנעשה לאורך הדורות בהסכמי קדם-נישואין ככלי למניעת ולפתרון בעיות במסגרת חיי הנישואין ופקיעתם. הדגש במחקר מושם בעיקר על הסכמי קדם –נישואין שמטרתם מניעת מצבי עיגון של האישה ומטרתו היא לתרום להעמקת ולהרחבת הידע בנושא ואף לסייע באופן עקיף לקידום השימוש בהסכם קדם-נישואין לפתרון בעיית סרבנות הגט בימינו. עבודת הדוקטור נכתבת במחלקה לתלמוד בהנחייתו של פרופ' יוסף ריבלין.
"הסכמי קדם-נישואין במשפט העברי".
במסגרת המחקר, הנערך על ידי טוענת רבנית אשר פועלת ברמה המעשית למניעת מצבים של סרבנות גט, בין השאר באמצעות ייעוץ לזוגות בנושא הסכמי קדם-נישואין, ייבחן השימוש שנעשה לאורך הדורות בהסכמי קדם-נישואין ככלי למניעת ולפתרון בעיות במסגרת חיי הנישואין ופקיעתם. הדגש במחקר מושם בעיקר על הסכמי קדם –נישואין שמטרתם מניעת מצבי עיגון של האישה ומטרתו היא לתרום להעמקת ולהרחבת הידע בנושא ואף לסייע באופן עקיף לקידום השימוש בהסכם קדם-נישואין לפתרון בעיית סרבנות הגט בימינו. עבודת הדוקטור נכתבת במחלקה לתלמוד בהנחייתו של פרופ' יוסף ריבלין.
רותי פויכטוונגר-סגל (עבודת דוקטור, התוכנית ללימודי מגדר)
"להיעשות יודעת- ניכוס ידע ומעמד על ידי נשים דתיות הלומדות תלמוד על מנת ללמד".
המחקר מבקש להתחקות אחר תהליכי עומק ומשמעויות בתהליך של כניסת נשים לשדה ידע גברי מתוך כוונה להשתתפות אקטיבית כמורות ומחנכות. בתהליך זה, כרוכים מתחים שונים כגון המתח המגדרי, המתח שבין מסורת וביקורת, שינוי ושימור והדרה מן הטקסט מול הצמחת סמכות אישית ביחס אליו. המחקר יבחן ויתאר את הבעיות הכרוכות בכניסת נשים לשדה גברי מסורתי, את הקשיים שהן חוות, את צורות ההתמודדות שהן מוצאות ומפתחות וכן את תובנותיהן באשר לתפקידן כשותפות לשינוי הדפוסים המסורתיים של לימוד תורה כלומדות וכמלמדות בכוח או בפועל. חשיבות התופעה של השתתפות נשים בשיח התלמודי נובעת גם מן ההשפעה שעשויה להיות לה בעתיד על השיח ההלכתי. עבודת הדוקטור נכתבת בתוכנית ללימודי מגדר בהנחייתם של פרופ' תמר רוס מהמחלקה לפילוסופיה ושל ד"ר אלי הולצר מבית הספר לחינוך.
תהילה בארי (עבודת דוקטור, הפקולטה למשפטים)
"היסוד הנפשי המכונן את הקידושין".
העבודה נכתבת בפקולטה למשפטים בהנחייתם של ד"ר עמיחי רדזינר וד"ר רות הלפרין-קדרי. עבודה זו עוסקת בבחינת היסוד הנפשי הנדרש לשם כינון הקידושין. העבודה דנה, בין היתר, בבחינת המוסדות המשפטיים וההלכתיים המוצעים כיום כדי לפתור את בעיותיהן של נשים רבות: קידושין על תנאי וקידושי טעות, מוסדות שבבסיסן מונחת בחינת דעתם של המתקשרים בקשר הקידושין על רקע מצב עובדתי נתון. בכך תוכל עבודה זו לתרום לשיח ההלכתי האקטואלי בתחום דיני המשפחה, ולהעמיד את יסודותיו על בסיס מחקרי מוצק.
מלגות נסיעה לשנת תשס"ח (2007-2008)
1. יפעת מוניקנדם – "סוגיות הלכתיות בכתביהם של אבות הכנסיה הסורית אפרם ואפרהט". העבודה בוחנת את התייחסותם של דמויות אלה גם לענייני אישות. יפעת נסעה במהלך חופשת הסמסטר בשנה"ל תשס"ח (ינואר-פברואר 2008) לספריית המכון לחקר הפשיטתא באוניברסיטת ליידן על מנת לחקור לעומק ספרות ראשונית ומשנית העוסקת בכתבים הפטריסטים הסוריים ,היווניים והלטיניים , חומר אשר אינו מצוי בארץ ונדרש לה לצורך קידום מחקרה. זו עבודת דוקטור הנכתבת בהדרכתו של פרופ' יעקב קוגל.
2. המרכז לחקר האישה ביהדות מימן את נסיעתן לארצות הברית של שלוש חוקרות מאוניברסיטת בר–אילן: רות הלפרין-קדרי, סוזן וייס ומיכל רונס, אשר השתתפו והרצו בכנס "Untying the Knots – Theorizing Conflicts Between Gender Equality and Religious Laws" שעסק ב "משפט, דת ומגדר" והתקיים בחודש אפריל 2008 באוניבסיטת ברנדייס.
3. ג'ניפר רוסקיס - כותבת עבודת דוקטור בנושא "נשים יהודיות, מגדר ופוליטיקה" בתוכנית ללימודי מגדר. ג'ניפר נסעה בתחילת חודש יולי 2008 לאוניברסיטת ברנדייס שם היא השתתפה בתוכנית הדוקטורנטים הייחודית של האוניברסיטה ועבדה עם פרופ' סילביה ברק-פישמן, שהיא גם אחת המנחות של העבודה.
פרסים ומלגות לסטודנטים/יות מצטיינים לשנת תשס"ז (2006-2007)
פרסי עידוד:
דורית יוסף (תזה, התוכנית ללימודי מגדר)
"אמהות ולאומיות כמעצבות זהות של אמהות שאבדו בן במלחמה – השוואה בין רבקה גובר ומנואלה דבירי ".
העבודה בוחנת את כתביהן של שתי נשים שכתבו בעקבות השכול בשתי תקופות שונות, ומראה כיצד כתיבתן ותגובותיהן לשכול מייצגות שינויים לאומיים ותפיסתיים במדינת ישראל .
זו עבודת מוסמך הנכתבת במסגרת התוכנית ללימודי מגדר בהדרכת ד"ר אלישבע באומגרטן.
סמדר סיני (עבודת דוקטור, המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה)
"יחסי מגדר באגודת השומר ובכפר גלעדי 1909-1939".
העבודה בוחנת את מקומן של הנשים בארגון השומר כמקרה מבחן לשאלות של מגדר ולאומיות. זו עבודת דוקטור הנכתבת במחלקה ללימודי ארץ ישראל, בהדרכת פרופ' מרגלית שילה .
אילן פוקס (עבודת דוקטור, המחלקה לתולדות ישראל)
"מקומן של נשים כממלאות תפקידים בהליך המשפטי הלכתי: ניתוח יוריספרודנטי-היסטורי".
המחקר קושר בין מקומן של נשים בחברה לזה של נשים במערכת המשפטית וכן בין התפתחויות היסטוריות ומשפטיות ומבקש להצביע על תמורות בחיים המודרניים לאור הקשרים אלה .עבודת הדוקטור נכתבת במחלקה לתולדות ישראל בהדרכת ד"ר קימי קפלן .
פרסי עידוד:
דורית יוסף (תזה, התוכנית ללימודי מגדר)
"אמהות ולאומיות כמעצבות זהות של אמהות שאבדו בן במלחמה – השוואה בין רבקה גובר ומנואלה דבירי ".
העבודה בוחנת את כתביהן של שתי נשים שכתבו בעקבות השכול בשתי תקופות שונות, ומראה כיצד כתיבתן ותגובותיהן לשכול מייצגות שינויים לאומיים ותפיסתיים במדינת ישראל .
זו עבודת מוסמך הנכתבת במסגרת התוכנית ללימודי מגדר בהדרכת ד"ר אלישבע באומגרטן.
סמדר סיני (עבודת דוקטור, המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה)
"יחסי מגדר באגודת השומר ובכפר גלעדי 1909-1939".
העבודה בוחנת את מקומן של הנשים בארגון השומר כמקרה מבחן לשאלות של מגדר ולאומיות. זו עבודת דוקטור הנכתבת במחלקה ללימודי ארץ ישראל, בהדרכת פרופ' מרגלית שילה .
אילן פוקס (עבודת דוקטור, המחלקה לתולדות ישראל)
"מקומן של נשים כממלאות תפקידים בהליך המשפטי הלכתי: ניתוח יוריספרודנטי-היסטורי".
המחקר קושר בין מקומן של נשים בחברה לזה של נשים במערכת המשפטית וכן בין התפתחויות היסטוריות ומשפטיות ומבקש להצביע על תמורות בחיים המודרניים לאור הקשרים אלה .עבודת הדוקטור נכתבת במחלקה לתולדות ישראל בהדרכת ד"ר קימי קפלן .
פרסי הצטיינות:
רותי גליק (תזה, התוכנית ללימודי מגדר)
"חווית ההגירה ועיצוב הזהות מחדש בכתיבתה האישית של חנה סנש ".
העבודה עוסקת בכתבים ההונגריים של חנה סנש המציגים אותה כמעצבת את זהותה כציונית ממרכז אירופה וכמהגרת. העבודה מעידה בין השאר על ההבדלים בין סיפוריהם של גברים עולים לאלה של נשים עולות ועל השוני באתגרים שניצבו בפניהם. זו עבודת MA הנכתבת בתוכנית ללימודי מגדר, בהדרכת פרופ' מרגלית שילה (העבודה תצא לאור בהוצאת מגדרים) .
ענת גרנית הכהן (עבודת דוקטור, המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה)
"אשה עבריה אל הדגל! שירותן הצבאי של נשות הישוב בכוחות הבריטיים במלחמת העולם השניה – היבטים לאומיים ומגדריים".
העבודה עוסקת ב 4000 נשים מהישוב בגילאי 18-45, אשר שירתו בצבא הבריטי בין השנים 1942 – 1945. גיוס הנשים היווה ערעור על קונבנציות ונחישותן של הנשים להתגייס הפתיע ואף ערערה מוסכמות מקובלות ביישוב . גיוס הנשים מהווה בעבודה זו מקרה מבחן לשאלות הקשורות בלאומיות ובמגדר . זו עבודת דוקטור הנכתבת במחלקה ללימודי ארץ ישראל, בהנחייתה של פרופ' מרגלית שילה.
רותי גליק (תזה, התוכנית ללימודי מגדר)
"חווית ההגירה ועיצוב הזהות מחדש בכתיבתה האישית של חנה סנש ".
העבודה עוסקת בכתבים ההונגריים של חנה סנש המציגים אותה כמעצבת את זהותה כציונית ממרכז אירופה וכמהגרת. העבודה מעידה בין השאר על ההבדלים בין סיפוריהם של גברים עולים לאלה של נשים עולות ועל השוני באתגרים שניצבו בפניהם. זו עבודת MA הנכתבת בתוכנית ללימודי מגדר, בהדרכת פרופ' מרגלית שילה (העבודה תצא לאור בהוצאת מגדרים) .
ענת גרנית הכהן (עבודת דוקטור, המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה)
"אשה עבריה אל הדגל! שירותן הצבאי של נשות הישוב בכוחות הבריטיים במלחמת העולם השניה – היבטים לאומיים ומגדריים".
העבודה עוסקת ב 4000 נשים מהישוב בגילאי 18-45, אשר שירתו בצבא הבריטי בין השנים 1942 – 1945. גיוס הנשים היווה ערעור על קונבנציות ונחישותן של הנשים להתגייס הפתיע ואף ערערה מוסכמות מקובלות ביישוב . גיוס הנשים מהווה בעבודה זו מקרה מבחן לשאלות הקשורות בלאומיות ובמגדר . זו עבודת דוקטור הנכתבת במחלקה ללימודי ארץ ישראל, בהנחייתה של פרופ' מרגלית שילה.
נעמה סט (עבודת דוקטור, הפקולטה למשפטים)
"דרכי פסיקתו של הראשון לציון הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל בסוגיות בדיני משפחה".
העבודה עוסקת בארבע סוגיות מדיני משפחה בהן עסק הרב עוזיאל בתשובותיו ובוחנת את דרכי פסיקתו ואף מנתחת מקורות קדומים יותר. חשיבותה של עבודה זו נעוצה בהבאתה אל תחום המשפט סוגיות הקשורות במגדר אשר טרם זכו לעיון מעמיק בשדה זה. עבודת הדוקטור נכתבת במחלקה למשפטים בהנחיית ד"ר עמיחי רדזינר.
ענת קוטנר (עבודת דוקטור, המחלקה לתולדות ישראל)
"הלילה במוצאי ימי הביניים".
נושא מקורי זה עוסק בחצי מהיממה ובפעילות הדתית, תרבותית וחברתית שהתרחשו בה. המחקר מבקש להסיט את תשומת הלב משעות האור, שעות הפעילות הסטנדרטית, לשעות החשיכה ולנעשה בה. מחקר זה מעניק חשיבות לנשים ולאופן חוויתן את שעות הלילה לצדם של הגברים. עבודת דוקטור זו נכתבת במחלקה לתולדות ישראל , בהנחיית פרופ' אלימלך הורוביץ וד"ר אלישבע באומגרטן.
"דרכי פסיקתו של הראשון לציון הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל בסוגיות בדיני משפחה".
העבודה עוסקת בארבע סוגיות מדיני משפחה בהן עסק הרב עוזיאל בתשובותיו ובוחנת את דרכי פסיקתו ואף מנתחת מקורות קדומים יותר. חשיבותה של עבודה זו נעוצה בהבאתה אל תחום המשפט סוגיות הקשורות במגדר אשר טרם זכו לעיון מעמיק בשדה זה. עבודת הדוקטור נכתבת במחלקה למשפטים בהנחיית ד"ר עמיחי רדזינר.
ענת קוטנר (עבודת דוקטור, המחלקה לתולדות ישראל)
"הלילה במוצאי ימי הביניים".
נושא מקורי זה עוסק בחצי מהיממה ובפעילות הדתית, תרבותית וחברתית שהתרחשו בה. המחקר מבקש להסיט את תשומת הלב משעות האור, שעות הפעילות הסטנדרטית, לשעות החשיכה ולנעשה בה. מחקר זה מעניק חשיבות לנשים ולאופן חוויתן את שעות הלילה לצדם של הגברים. עבודת דוקטור זו נכתבת במחלקה לתולדות ישראל , בהנחיית פרופ' אלימלך הורוביץ וד"ר אלישבע באומגרטן.
אפרת זקבך (תזה, המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה)
"שכול ומגדר בספרי זיכרון על הנופלים במלחמת השחרור".
העבודה בוחנת מאות ספרי זיכרון שנכתבו על ידי הורים של בנים שנפלו במלחמת העצמאות כאשר המחברת משווה בין אופן כתיבתן של אמהות לזה של האבות ובוחנת את ההבדלים בהתמודדותם של גברים ושל נשים עם השכול. כמו כן , נבחן האופן שבו מקבלת החברה שכול של נשים ושל גברים. זו עבודת מוסמך במחלקה ללימודי ארץ ישראל , בהנחייתה של ד"ר לילך רוזנברג – פרידמן.
"שכול ומגדר בספרי זיכרון על הנופלים במלחמת השחרור".
העבודה בוחנת מאות ספרי זיכרון שנכתבו על ידי הורים של בנים שנפלו במלחמת העצמאות כאשר המחברת משווה בין אופן כתיבתן של אמהות לזה של האבות ובוחנת את ההבדלים בהתמודדותם של גברים ושל נשים עם השכול. כמו כן , נבחן האופן שבו מקבלת החברה שכול של נשים ושל גברים. זו עבודת מוסמך במחלקה ללימודי ארץ ישראל , בהנחייתה של ד"ר לילך רוזנברג – פרידמן.
מלגות נסיעה לשנת תשס"ז (2006-2007)
המרכז לחקר האשה ביהדות החל להעניק מלגות נסיעה לצורך מחקר ו/ או השתתפות בכנסים בחו"ל בשנת תשס"ז (2006). שלוש הזוכות הראשונות במענק הנסיעה הרצו בכנס השנתי ה- 38 של ה- AJS (Association of Jewish Studies) שהתקיים בדצמבר 2006 בסן-דייגו:
1. ד"ר נטלי גולדברג (Ph.D, 2005 ) – הרצאתה התמקדה באסתר גד ( ברסלאו ,1767 ), אחת הנשים היהודיות הראשונות בעידן המודרני הקשורה לאמנציפציה של הנשים. גד, נכנסה לתודעה הציבורית כסופרת אשר זכתה להכרה בתקופה בה אידיאולוגיה מגדרית מנעה מנשים לכתוב ולפרסם.
2. ד"ר רונית עיר –שי ( Ph.D , 2006 ) - דיברה על "פוריות, מגדר והלכה" . ד"ר עיר-שי דנה בחשיבות שבהתחשבות בנקודת המבט הפמיניסטית בניתוח ובדיון בסוגיות הקשורות לפוריות בקונטקסט ההלכתי, זאת על אף העובדה שלעיתים קרובות ההלכה ותאוריות פמיניסטיות מנוגדות זו לזו.
3. ד"ר אלישבע רוסמן – סטולמן ( Ph.D, 2006 ) – הציגה את מחקרה "העצמת אנשים? ההתנתקות מעזה כמקרה מבחן לפונקצית הגישור שממלאת תוכנית "גרעינים" במדרשות לנשים" . מאמר זה דן בתגובתן של נשים מהמדרשות לפקודות שניתנו ביחס להתנתקות ובוחן כיצד ההכנה שהן קיבלו במסגרת תוכניות הלימוד במדרשות השפיעה על עמדותיהן והתנהגותן באותה עת.
במהלך שנה"ל תשס"ז, זכו ארבע חוקרות נוספות במלגת נסיעה לצורך מחקר בחו"ל:
1. מיכל שאול – " ניצולי השואה וזיכרונה בחברה החרדית האשכנזית בישוב ובמדינת ישראל 1945-1967", מתמקדת גם בתרומתן של נשים ניצולות שואה לשיקומה של החברה החרדית לאחר השואה (בין השאר מורות בית יעקב). גב' שאול נסעה במהלך חופשת הקיץ (2007) למכון YIVO בניו יורק וביקרה בארכיונים שונים (ארכיון הג'וינט , ישיבה יוניברסיטי ועוד ) במטרה למצוא חומר נוסף על שארית הפליטה בכלל ועל מחנות העקורים בפרט. זו עבודת דוקטור הנכתבת במחלקה לתולדות ישראל בהדרכת פרופ' דן מכמן וד"ר קימי קפלן.
2. רחל הלל – "התנאים התרבותיים והחברתיים שהובילו לעלייתן של התרופות נוגדות הזקנה(Anti-Aging) בחברה הישראלית ". גב' הלל השתתפה בפרויקט אותו מובילה ד"ר ג'ולי צוויקל ( אונ' בן גוריון), הבוחן את ההעברה הבין דורית של דפוסי התנהגות בנושא בריאות בקרב נשים . במהלך הקיץ התמקד המחקר בנשים יהודיות בארה"ב (בשיתוף עם מכון הדסה ברנדייס). בין השאר, עסקה גב' הלל בניתוח ראיונות תוך התמקדות בשאלה כיצד רוכשות נשים דפוסי התנהגות בנושאים בריאותיים ובכללם: מחזור, הריון , לידה , הנקה ושמירה על בריאות פיסית ונפשית.
3. רפאלה סטנקביץ – חוקרת את דיוקנה והוויתה של הקהילה היהודית "לקנבאך" ממרכז אירופה במוצאי ימי הביניים ובעת החדשה. בעבודתה, מקדישה סטנקביץ' פרקים נרחבים למעמדן של הנשים בקהילה תוך בחינת נושאים כגון חינוכן, השכלתן, תחומי עיסוקן ופעילותן בארגוני נשים, רווחה וצדקה בקהילה. לצורך מחקרה נסעה סטנקביץ' בחופשת הקיץ (2007) לאירופה וביקרה במספר ארכיונים מרכזיים באוסטריה ובהונגריה וכן בספריות ובבתי עלמין. זוהי עבודת דוקטור הנכתבת במחלקה לתולדות ישראל בהנחייתו של פרופ' שלמה שפיצר .
4. ד"ר מרים ריינר - מרצה במחלקה לאומנות יהודית באוניברסיטת בר-אילן, השתתפה בכנס שנערך ברוסיה בנושא אמנותו של מרק שאגל. בכנס הרצתה ד"ר ריינר על נשים בציורי שאגל.
Site by Orcoz -
Services for the
non-profit sector
Services for the
non-profit sector
