Get Our Newsletter

פרסום חדש!

האשה ביהדות: סדרת דיונים מס' 12
תלמוד תורה של נשים: אידאה ומשמעות

מאת חנה קהת

האולפנות הראשונות בתקופת הישוב:
ניצני החינוך התורני- ציוני לבנות

האולפנות הראשונות בתקופת הישוב:
ניצני החינוך התורני- ציוני לבנות

עידכונים מהמרכז

מלגות ופרסי הצטיינות לעבודות מחקר בנושא נשים ביהדות ובישראל לשנת תשע"ד! תאריך אחרון להגשת מועמדות לפרס - 1.1.14 .

----------------------------------------

 

קישורים רלוונטיים

 

 







מענקי מחקר
אחת המטרות המוצהרות של המרכז לחקר האשה ביהדות הינה לעזור לחוקרים צעירים לקדם מחקרים העוסקים בנושאים הקשורים לנשים ביהדות ובישראל. בכל שנה מעניק המרכז כמה סוגי מענקים הכוללים פרסים לסטודנטים, לחברי סגל ולמסימי תואר דוקטור מבר אילן. כל המחקרים חייבים להיות אקדמיים וקשורים להיבטים שונים של חקר האישה ביהדות. 
"קול קורא" להגשת הצעות מחקר לקבלת פרס הצטיינות מטעם המרכז, מתפרסם מדי שנה בסביבות חודש נובמבר.
להגשת מועמדות לפרס הצטיינות לשנה הקרובה אנא חזרו לאתר המרכז בראשית נובמבר.

רשימת הזוכים במענקי המרכז בשנים קודמות:
פרסי המרכז לשנת 2015-16
פרסי המרכז לשנת 2014-15
פרסי המרכז לשנת 2013-14
פרסי המרכז לשנת 2009-10
פרסי המרכז לשנת 2008-9
פרסי המרכז לשנת 2007-8
פרסי המרכז לשנת 2006-7
פרסי המרכז לשנת 2005-6

מלגות נסיעה

מענק נוסף שמציע המרכז לחקר האשה ביהדות ע"ש פניה גוטספלד הלר החל משנת 2006, הינו מענק נסיעה. מטרת מלגה זו היא לאפשר לסטודנטים אשר לצורך השלמת מחקריהם נדרשים לנסוע לספריות   וארכיונים בחו"ל. ניתן להגיש בקשות למילגות נסיעה במהלך כל השנה האקדמית. יש לשלוח מכתב עם פרטים על המחקר,שם המדריך והמלצתו, ופירוט הצורך במילגת נסיעה לראש המרכז או למרכזו.
מענקי מחקר לחברי סגל ולבעלי תואר דוקטור מבר אילן

מדי שנה מעניק המרכז מענקי מחקר לחברי סגל ולבעלי תואר דוקטור מאוניברסיטת בר אילן העוסקים במחקרים מצטיינים הקשורים בנושאי המרכז. ניתן להגיש בקשות למענקי מחקר במשך כל השנה. יש להפנות מכתב ובו פירוט נושא המחקר, מסגרת המחקר והקשר לנושאי המרכז לראש המרכז או למרכז. מענקים אלה מוענקים בדרך כלל בטקס המתקיים לקראת סיום כל שנת לימודים יחד עם פרסי ההצטיינות לסטודנטים.

מענקי תרגום ופרסום לחברי סגל ולבעלי תואר דוקטור מבר אילן

מדי שנה מעניק המרכז מענקים לחברי סגל ולבעלי תואר דוקטור מאוניברסיטת בר אילן המבקשים סיוע בתרגום מחקרים הקשורים לנושאי המרכז או לסייע בהוצאה לאור של מחקרים מסוג זה. ניתן להגיש בקשות למענקי תרגום ופרסום במשך כל השנה. יש להפנות מכתב ובו פירוט נושא המחקר, מסגרת התרגום או מקום הפרסום ועלויות משוערות לראש המרכז או למרכז. מענקים אלה מוענקים בדרך כלל בטקס המתקיים לקראת סיום כל שנת לימודים יחד עם פרסי ההצטיינות לסטודנטים.

 

מלגות ומענקי מחקר מטעם המרכז לחקר האשה ביהדות

2015- 2016 תשע"ו

דר' רבקה תובל משיח, המחלקה לפסיכולוגיה- התמודדות אימהות עם השרות הקרבי של בניהם בצה"ל

איילה פרידמן, המחלקה לספרות עמ"י- "קשרי זיווג בין דמויות מקראיות בדרשות חז"ל- אינטרטקסטואליותותהליכי קריאה

שני באבאי, המחלקה לתלמוד- הלכות נישואין ואישות ביהדות תימן על פי המסוודה ולאור התפתחויות מקבילות במסורות הלכתיות אחרות

הדס ניימן, המחלקה לתנ"ך- פשט ודרש בעיצוב דמותה של שרה- מבראשית לבראשית רבה

יוסי אראל, המחלקה לתנ"ך- יחס האשה בפירושו של רמב"ן לתורה

תרצה מרקוביץ, המחלקה לתולדות עמ"י- עיצוב החיים היהודיים בספרי זכרונות ניצולות שואה אורתודוקסיות בישראל

אסנת אלגום- מזרחי, המחלקה ללימודי מגדר- למלא את החלל שנוצר בבטן הרכה- הבניית משמעות לאובדן היריון או אובדן יילוד בקרב נשים יהודיות בישראל

יעקב ליכטמן, המחלקה לתנ"ך- אבות ובנות: יחסי אבות ובנות בסיפור המקראי

מיכל פרם- כהן, המחלקה לספרות עמ"י- שרה פייגה פונר לבית מיינקין (1854- 1937): הסופרת העברית הראשונה

מרים קוסמן, המחלקה למחשבת ישראל- קריאה על מגדר בכתבי המהר"ל

לימור ראובך, המחלקה לספרות עמ"י- המונח המתנה נשית ויישומו בפואטיקה של לאה גולדברג ושל רות אלמוג

אלישבע פדרמן, המחלקה לתרגום- נשות חברון והשפעתן על ראשית ההתישבות בעיר

אורלית נחשון, המחלקה לתנ"ך- תמר, רחב ורות- שלוש נשים והחוט המקשר ביניהן

תאיר קרזי- פרסלר, המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה- פנומנולוגיה של כוח בקרב נשים בזירה הצבאית ובזירה הציבורית בישראל

חגית רייכרט, המחלקה לספרות עמ"י- סיפור גירוש הגר בראיה דיאכרונית: היסטים בעיצוב דמותה של הגר בגרסאות סיפור יהודיות כבסיס פרשני

תשע"ה 2014- 2015

פרופ' אהרן גימאני, תולדות ישראל, נושא המחקר: מחקרים בשטרי כּתוּבּוֹת מתימן.

דר' שלם יהלום, לימודי יסוד, נושא המחקר: מוך: תכנון המשפחה בקרב יהודי צרפת וקטלוניה בימי הביניים.

אסתי דוקץ ' , ספרות עם ישראל. דוקטורט: המשכיות ושינוי ביצירתה של חביבה פדיה.

יונה קפח, לימוד א"י, M.A : חייהן של ילדות בנות תימן בא"י בתקופת המנדט.

ירדן יצחקי, עבודה סוציאלית, M.A : בחינת תרומתם של מאפיינים אישיים וסביבתיים להסתגלות של נערות נושרות מהחברה החרדית.

נעם פדרמן, תולדות ישראל, M.A : אידיאולוגיה ומשפחה בקרב פעילי המחתרות מא"י שהוגלו למחנות באפריקה 1944- 1948.

עדנה הילביץ, תנ"ך,  עבודה שוות ערך: ציפורה אשת משה כדוגמה מייצגת לאישה מצילה חיים.

עידית ברטוב, ספרות עם ישראל, M.A: דמותה של מרים הנביאה בספרות העברית החדשה: מנהיגה, משוררת, מורדת.

פאני יוניש, היסטוריה כללית, עבודה סמינריונית" דמות האישה היהודייה באנגליה במאה ה- 19 כפי שמיוצגת על-ידי ליידי ג'ודית מונטיפיורי ב- Jewish Manual

רונית שירן, תנ"ך, דוקטורט: דמותה הספרותית של דבורה ועיצוב מנהיגותה לפי שופטים ד-ה.

ולריה סייגלשיפר, לימודי מגדר, דוקטורט: בימאיות קולנוע אורתודוכסיות מודרניות- עבודה העל הקשר בין קול, אומנות ותרבות.

גיטל פופקו, תולדות ישראל, דוקטורט: ריקוד המצווה ואומנות הבדחן בחתונה החסידית: מסורת ותמורה.

עדי מרילי, תנ"ך, דוקטורט: גוף לשון ומגדר במקרא - צוהר לתפישות המגדריות בחברה המקראית.

2013-2014 תשע"ד

-פרופ' ברכה יניב על ספרה

“Jewish Ceremonial Textiles from Ashkenazi, Sephardi, and ItalianCommunities”.

-דר' לילך רוזנברג- פרידמן על ספרה

" Abortions in the Jewish community of Mandatory Palestine, 1920-1948”

-דר' חגי מזוז על ספרו

נידה ודינה: התפתחות דיני הנידה והתגבשותם במסורת המוסלמית

-דר' אלי גורפינקל על ספרו

שבח הנשים לר' דוד בן יהודה מסיר ליאון" -מהדורה מדעית מוערת בצירוף מבוא רחב

-שירה בן שחר על עבודתה

נצר אחרון - האנדרטה לזכר הנשים והגברים ניצולי השואה שנפלו והיו נצר אחרון למשפחותיהם


(2009-2010)תש"ע

פרסים ומלגות לסטודנטים/יות מצטיינים לשנת תש"ע (2009-2010):
מור פרסיאדו (עבודת דוקטור, המחלקה לאמנות יהודית)
אמניות יהודיות מגיבות לשואה במהלכה ולאחריה באירופה בין השנים 1947-1933; בישראל ובארצות הברית בין השנים 2008-1948

המחקר מתמקד ביצירתן של אמניות שחיו ויצרו בתקופת השואה, בין השנים 1933 עד 1947, ובתגובתן של אמניות לאירועי השואה בשתי הקהילות הגדולות והמשפיעות ביותר של העם היהודי כיום – ישראל וארצות הברית – בין השנים 1948 עד 2008. האמניות הנכללות במחקר הנן אמניות שחיו בתקופת השואה, ניצולות שואה, עדות לאירועים, בנות לניצולות שואה ואמניות שאין להן קשר אישי או משפחתי לשואה. המחקר עוסק בעדות הנשית ובזיכרון הנשי של השואה, באופן שבו הם התגבשו לכדי תוצר אמנותי, בתפקידי הנשים במלאכת השימור וההנצחה באמנות ובעולם דימוייהן ומושגיהן. המחקר מציע ניתוח של מידע חדש וזווית ראייה חדשה, ומטרתו להעשיר ולהרחיב את תמונת ייצוגה של האמנות בתקופת השואה ושל אמנות השואה בארץ ובארצות הברית. מחקר זה מבקש, אפוא, לחשוף את הידע החדש שאמנות הנשים המגיבה לשואה מייצרת במונחים של היסטוריה, תרבות ואסתטיקה. זאת, מתוך הנחת היסוד, כי למגדר יש תפקיד באופן שבו נשים וגברים חווים, מגיבים, מפרשים, זוכרים ומספרים את הסיפר ההיסטורי.

אדוה זלצר (עבודת דוקטור, המחלקה לתולדות ישראל) "כי עוד נפשי דרור שואפת" – לגדול במשפחה יהודית בפולין בין שתי מלחמות עולם.

החיים בפולין העצמאית, זאת שהוקמה מייד לאחר מלה"ע הראשונה, היו סוערים ורווי שינויים. התמורות האדירות בספירה הציבורית חלחלו עמוק אל תוך התא המשפחתי וחיי האינדיבידואלים. הכלכלה הנחשלת והפוליטיקה המודרנית השאירו את חותמן בכל מישורי החיים. דור יהודי חדש הלך ונוצר בפולין, דור ששאף לשינוי הן בחייו הפרטיים והן בחיי היהודים כקולקטיב. מחקרים רבים נכתבו על התהליכים השונים שעברו על החברה היהודית בפולין בתקופה שבין שתי המלחמות. הקורפוס המחקרי מספק תמונה רחבה ומעניינת של התקופה. יחד עם זאת, הוא חסר מימד חשוב, זה של החוויה האישית של אנשי התקופה. העבודה עוסקת במימד הזה, תוך התמקדות בדור הצעיר שגדל והתחנך באותה תקופה. כיצד משתקפים האירועים והשינויים בספירה הציבורית בחייהם הפרטיים של בני הנוער? וכיצד בני הנוער מתמודדים עם אתגרים חדשים אלו? זאת תוך כדי התמקדות הן במציאות היומיומית - על הפעילויות, המחויבויות, הצרכים הקיומיים והמוסדות המרכזיים - והן במציאות הפנימית העשירה של בני-הנוער - על מאווייהם, חלומותיהם ותקוותיהם האישיים והקולקטיביים.                                                                  כשלוש מאות אוטוביוגרפיות שרדו את מלחמת העולם השנייה ומספקות את החומרים והתכנים עליהם מתבססת עבודה זו. החוקרת בוחנת את סיפורי החיים הללו תוך שהיא מפרקת ומרכיבה, הופכת ומפרשת את הנרטיביים הללו, בניסיון להרכיב תמונה קוהרנטית של דור שגדל והתחנך, חלם ונאבק בפולין שבין המלחמות. תשומת-לב מיוחדת מוקדשת לסוגיות מגדריות, מעמדיות ותרבותיות.

אורית יעל  (עבודת דוקטור, המחלקה ללימודי א"י וארכיאולוגיה) "יחסים פרטיים בעיניים ציבוריות: זוגיות בחברה היישובית והשתקפותה בשיח הציבורי"

מטרתו של המחקר היא ניתוח דמותה של הזוגיות בחברה היישובית כפי שהיא עולה מן השיח הציבורי, במגמה לעמוד על הווייתה הייחודית של חברת הישוב. תקופת המחקר היא תקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל 1920-1948, שנים של עיצוב החברה היישובית, שנים בהן נקבעו במידה רבה מאפייניה וערכיה של החברה לימים החברה הישראלית. ההנחה המרכזית של המחקר היא שיש השפעה הדדית (משקפת ומעצבת) בין השיח הציבורי המגדרי לבין תפיסת הזוגיות שהיתה מקובלת באותה תקופה. כמו כן ניתן להניח כי השיח על הזוגיות משקף את מצבה וייחודה של חברת "הישוב" המתעצבת. החברה היישובית בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי היתה חברת מהגרים צעירה ומתחדשת, שהביאה עימה מנהגים גלותיים, אך היתה לה מטרה לבנות וליצור דבר חדש. יחסי הזוגיות ביישוב ואופן עיצובם, היו חלק מהותי ובלתי נפרד הן מאורח החיים המסורתי והן מהניסיון ליצור מציאות חברתית ומדינית חדשה, לכן היו חלק מן השיח הציבורי. המקור המחקרי ההיסטורי המרכזי של מחקר זה, הוא עיתונות התקופה, המייצגת הכמעט יחידה של השיח הציבורי בחברה העברית דאז.

תשס"ט (2008-2009)

פרסי עידוד לשנת תשס"ט:

 

ציפי לוין-בירון (עבודת דוקטור, המחלקה לספרות משווה) אידיאליזם רוחני ושרידי זיכרון משפחתי כזהות יהודית בכתיבתן של נטליה גינצבורג וקלארה סרני.

עבודת מחקר זו עוסקת ביצירתן של שתי סופרות איטלקיות יהודיות, נטליה גינצבורג וקלארה סרני. מטרת המחקר היא להציג את נטליה גינצבורג וקלארה סרני כקולות מרכזיים של כתיבת נשים איטלקית יהודית, שבה זיכרון המשפחה ואידיאליזם רוחני נושאים אופי ברור של חיפוש משמעות ביחס לזהותן היהודית. הנחת היסוד בעבודה זו, היא שבחינת יצירתן של גינצבורג וסרני על רקע פמיניסטי או חברתי פוליטי, הינה חלקית ולא מספקת ועל כן מבקש מחקר זה להציע קריאה ביצירתן על רקע של אידיאולוגיה יהודית- קיומית – חילונית, כסוגיה מרכזית שאין להתעלם ממנה.
ציפי לוין- בירון, כותבת את עבודת הדוקטור שלה מאז שנת 2005 במחלקה לספרות משווה באוניברסיטת בר- אילן. בשנת 2007 השלימה לוין- בירון את לימודיה לקבלת תואר לרבנות הומניסטית. ציפי הינה משוררת שפירסמה שלושה ספרים עד כה (יצאו לאור בשנים 1998, 2001 ו 2006). היא נשואה ואם לארבעה ילדים.

 


אירית קלבן (תיזה, המחלקה לקרימינולוגיה)
כפייה או בחירה במסלול עברייני בקרב נשים.
ניתוח ההסברים הקיימים לעבריינות בקרב נשים הצביע כי רוב הגישות התייחסו לנשים עברייניות כפאסיביות, כמושפעות ונגררות או כאלו שביצעו את הפשע מחוסר ברירה או אילוץ. את הסוגיה הזו מבקשת העבודה הנוכחית לבדוק. הטענה המרכזית במחקר הנוכחי היא שהגישות הקיימות היום להבנת עבריינות בקרב נשים מוגבלות ביכולתן להצביע על מסלול חיים עברייני בקרב נשים. מטרת המחקר היא לבחון תהליכי בחירה מול כפייה בסגנון חיים עברייני של נשים עברייניות כפי שהם באים לידי ביטוי בסיפור חייהן.
אירית קלבן לומדת לתואר שני במחלקה לקרימינולוגיה באוניברסיטת בר-אילן ומשמשת כמתרגלת בקורס "מבוא לקרימינולוגיה" במכללת אשקלון.

פרסי הצטיינות לשנת תשס"ט:

מירב מידן (עבודת דוקטור, התוכנית ללימודי מגדר)
"אשרי דבדמותה נבראו יצירותיה"- ניכוס פוליטי של טקסטים קנוניים בשירתן של 'תלמידות חכמים'
מחקר זה עוסק בכתיבתן השירית של נשים למדניות בישראל בעשור האחרון. מדובר בנשים המכונות בעבודה זו "תלמידות חכמים", נשים בעלות ידע תורני רחב המצויות במרכזים שונים של השיח בחברה הישראלית – חבורות ספרותיות, בתי מדרש ואקדמיה. מטרת המחקר היא לקרוא את שירתן של נשים אלו בתוך הקשר פוליטי- חברתי, ולראות בה חלק מפירותיה היצירתיים של מהפיכה חברתית בעולם היהודי שעניינה הלימוד התורני של נשים.
מירב מידן היא דוקטורנטית בתוכנית ללימודי מגדר באוניברסיטת בר- אילן. במהלך לימודי התואר הראשון שלה במחלקה לפילוסופיה יהודית היא גילתה עניין מיוחד בחקר הקבלה. עבודת התיזה שלה הציעה קריאה מגדרית של טקסטים קבליים מהמאה ה- 16. למירב שני ילדים- בן ובת.

חנה פנחסי (עבודת דוקטור, התוכנית ללימודי מגדר)
"צהלי קולך בת גלים"- הבניה מגדרית במדרש איכה רבה
המחקר עוסק ברכיבים השונים של ההבניה המגדרית במדרש איכה רבה. הבניה זו תעלה מתוך ייצוגי הנשיות והגבריות הרבים במגילת איכה ואשר מעובים במדרש. המחקר מניח כי העיסוק של המדרש בטראומת החורבן חייבה הגדרה מחדש של סדרי עולם תרבותיים, בתוכם גם העניין המגדרי. התפיסות המגדריות השונות מזוהות ברבדים ההיסטוריים ובסוגות המגוונות שהשתמרו במדרש. לאלה מצטרפות תפיסות מגדריות הניכרות גם מתוך פעולת העריכה. מעבר להבנה חדשה של מדרש איכה רבה, יוכל מחקר זה לתרום להבנה מעמיקה יותר של התפיסה המגדרית של חז"ל.
חנה פנחסי היא דוקטורנטית בתוכנית ללימודי מגדר וחוקרת עמיתה במכון הרטמן. היא פעילה בבית המדרש הפמיניסטי במרכז הרצוג וכן ב"קולך" – פורום נשים דתיות. לחנה ארבעה ילדים.

נעמה שלם (עבודת דוקטור, המחלקה לספרות ישראל)
"אל פנים האני/ ואלף שעריו"- צפנים אינטרטקסטואליים בשירת זלדה
מחקרה של נעמה שלם עוסק בקריאה אינטרטקסטואלית בשירתה של המשוררת זלדה. מטרת המחקר היא לחשוף את הרבדים העמוקים של יחסי הגומלין שבין שירתה של זלדה והטקסטים היהודיים הקאנונים. הרחבת הידע בדבר הבסיס האינטרטקסטואלי משמשת במחקר לשתי מטרות עיקריות: הראשונה- בדיקת תהליכי הניכוס וההתמרה של הטקסטים כשיקוף לקריאתה החדשה של זלדה בטקסטים הקאנונים, והשניה, שימוש בידע האינטרטקסטואלי הנצבר כדי לזהות באמצעותו צפנים, לא ידועים עד כה, לשירת זלדה ובאמצעותם לפענח את השירים ולחשוף את התכנים העלומים והמבעים שעוצמת החוויה המובעת בהם מתבהרת רק בקריאה המשווה בינם ובין טקסטים נוספים.
נעמה שלם כותבת את עבודת הדוקטור שלה במחלקה לספרות עם ישראל באוניברסיטת בר-אילן. היא בוגרת מכון נשמת ללימוד תורה ומרצה במכינה הקדם צבאית בקיבוץ מעגן מיכאל. שלם מתגוררת באור עקיבא עם בעלה וארבעת ילדיה.

מלגת נסיעה לשנת תשס"ט (2008-2009)

דורית יוסף- "גרמניה לא רוצה אותנו אז אנחנו מוכרחות לרצות את ארץ ישראל: עליה, סיפור חיים וזהותן של נשים יהודיות- גרמניות שעלו לארץ ישראל בעליה החמישית". עבודת הדוקטור נכתבת בתוכנית ללימודי מגדר בהנחייתם של פרופ' גיא מרון ושל ד"ר אלישבע באומגרטן. דורית יוסף תשהה בברלין במשך שבועיים בסתיו 2009 לצורך מחקרה.

תשס"ח (2007-2008)

פרס עידוד:

רונית ליברמנש-ורדי (תזה, התוכנית ללימודי מגדר)
"הבניית גיל המעבר בשיח הישראלי-רפואי הפופולארי"
העבודה מנסה להתחקות אחר אופניי הבניית השיח הרפואי-פופלארי הישראלי של גיל המעבר הנשי (מנפאוזה) במספר מקורות ידע פופולאריים, והיא מבוססת הן על סקירת ההיסטוריה החברתית של האידיאולוגיות והשיחים הבין-רפואיים והן על דיון בחקר הפמיניסטי. זוהי עבודת תזה הנכתבת במחלקה ללימודים בין תחומיים, בתוכנית ללימודי מגדר, בהנחייתה של פרופ' לריסה רמניק מהמחלקה לסוציולוגיה.

פרסי הצטיינות:

גליה שילוח (תזה, התוכנית ללימודי מגדר)
"נשים מחדשות ניהול- מתיאוריות לפרקטיקות ניהול פמיניסטיות אצל נשים מנהלות בישראל".
עבודת הזה, אשר נכתבת במחלקה ללימודים בין-תחומיים, בתוכנית ללימודי מגדר בהנחייתה של ד"ר רונית קרק מהמחלקה לפסיכולוגיה, מתמקדת במחקר שדה (מחקר פעולה) העוקב אחר פרוייקט ייחודי המכונה "נשים מחדשות ניהול" שהוקם בשיתוף פעולה בין שתי"ל, ג'וינט ישראל וקול האישה. מדובר בפרוייקט פמיניסטי חדשני המיועד לנשים מנהלות בכירות במוסדות וארגונים חברתיים (אירגוני מגזר שלישי ומשרד הרווחה) שמטרתו האחת היא לספק את הכלים והתנאים ללימוד ועיבוד של תפיסות ניהוליות פמיניסטיות למגזרים שצוינו לעיל, והאחרת היא לסייע בתהליכים של הטמעת ערכים פמיניסטיים בתרבות הניהולית והארגונית כאלטרנטיבה מנהיגותית. המחקר של גליה שילוח משתתף כ "מחקר פעולה" בתהליכי ההתארגנות הראשוניים של פרוייקט זה ומטרתו היא לאפשר בחינה מעמיקה של מידת השפעתה של "התארגנות פמיניסטית" על התפיסות החברתיות והניהוליות של המשתתפות בתוכנית. בנוסף, הוא מתעתד לסמן את תחילתה של דרך ליצירת מסגרת קבועה ויציבה לפתרון הקשיים בהנחלת פרקטיקות וערכי ניהול פמיניסטיים בארגוני העבודה הקיימים.

איילת סג"ל (עבודת דוקטור, המחלקה לתלמוד)
"הסכמי קדם-נישואין במשפט העברי".
במסגרת המחקר, הנערך על ידי טוענת רבנית אשר פועלת ברמה המעשית למניעת מצבים של סרבנות גט, בין השאר באמצעות ייעוץ לזוגות בנושא הסכמי קדם-נישואין, ייבחן השימוש שנעשה לאורך הדורות בהסכמי קדם-נישואין ככלי למניעת ולפתרון בעיות במסגרת חיי הנישואין ופקיעתם. הדגש במחקר מושם בעיקר על הסכמי קדם –נישואין שמטרתם מניעת מצבי עיגון של האישה ומטרתו היא לתרום להעמקת ולהרחבת הידע בנושא ואף לסייע באופן עקיף לקידום השימוש בהסכם קדם-נישואין לפתרון בעיית סרבנות הגט בימינו. עבודת הדוקטור נכתבת במחלקה לתלמוד בהנחייתו של פרופ' יוסף ריבלין.

רותי פויכטוונגר-סגל (עבודת דוקטור, התוכנית ללימודי מגדר)
"להיעשות יודעת- ניכוס ידע ומעמד על ידי נשים דתיות הלומדות תלמוד על מנת ללמד".
המחקר מבקש להתחקות אחר תהליכי עומק ומשמעויות בתהליך של כניסת נשים לשדה ידע גברי מתוך כוונה להשתתפות אקטיבית כמורות ומחנכות. בתהליך זה, כרוכים מתחים שונים כגון המתח המגדרי, המתח שבין מסורת וביקורת, שינוי ושימור והדרה מן הטקסט מול הצמחת סמכות אישית ביחס אליו. המחקר יבחן ויתאר את הבעיות הכרוכות בכניסת נשים לשדה גברי מסורתי, את הקשיים שהן חוות, את צורות ההתמודדות שהן מוצאות ומפתחות וכן את תובנותיהן באשר לתפקידן כשותפות לשינוי הדפוסים המסורתיים של לימוד תורה כלומדות וכמלמדות בכוח או בפועל. חשיבות התופעה של השתתפות נשים בשיח התלמודי נובעת גם מן ההשפעה שעשויה להיות לה בעתיד על השיח ההלכתי. עבודת הדוקטור נכתבת בתוכנית ללימודי מגדר בהנחייתם של פרופ' תמר רוס מהמחלקה לפילוסופיה ושל ד"ר אלי הולצר מבית הספר לחינוך.

תהילה בארי (עבודת דוקטור, הפקולטה למשפטים)
"היסוד הנפשי המכונן את הקידושין".
העבודה נכתבת בפקולטה למשפטים בהנחייתם של ד"ר עמיחי רדזינר וד"ר רות הלפרין-קדרי. עבודה זו עוסקת בבחינת היסוד הנפשי הנדרש לשם כינון הקידושין. העבודה דנה, בין היתר, בבחינת המוסדות המשפטיים וההלכתיים המוצעים כיום כדי לפתור את בעיותיהן של נשים רבות: קידושין על תנאי וקידושי טעות, מוסדות שבבסיסן מונחת בחינת דעתם של המתקשרים בקשר הקידושין על רקע מצב עובדתי נתון. בכך תוכל עבודה זו לתרום לשיח ההלכתי האקטואלי בתחום דיני המשפחה, ולהעמיד את יסודותיו על בסיס מחקרי מוצק.


מלגות נסיעה לשנת תשס"ח (2007-2008)

1. יפעת מוניקנדם – "סוגיות הלכתיות בכתביהם של אבות הכנסיה הסורית אפרם ואפרהט". העבודה בוחנת את התייחסותם של דמויות אלה גם לענייני אישות. יפעת נסעה במהלך חופשת הסמסטר בשנה"ל תשס"ח (ינואר-פברואר 2008) לספריית המכון לחקר הפשיטתא באוניברסיטת ליידן על מנת לחקור לעומק ספרות ראשונית ומשנית העוסקת בכתבים הפטריסטים הסוריים ,היווניים והלטיניים , חומר אשר אינו מצוי בארץ ונדרש לה לצורך קידום מחקרה. זו עבודת דוקטור הנכתבת בהדרכתו של פרופ' יעקב קוגל.

2. המרכז לחקר האישה ביהדות מימן את נסיעתן לארצות הברית של שלוש חוקרות מאוניברסיטת בר–אילן: רות הלפרין-קדרי, סוזן וייס ומיכל רונס, אשר השתתפו והרצו בכנס "Untying the Knots – Theorizing Conflicts Between Gender Equality and Religious Laws" שעסק ב "משפט, דת ומגדר" והתקיים בחודש אפריל 2008 באוניבסיטת ברנדייס.

3. ג'ניפר רוסקיס - כותבת עבודת דוקטור בנושא "נשים יהודיות, מגדר ופוליטיקה" בתוכנית ללימודי מגדר. ג'ניפר נסעה בתחילת חודש יולי 2008 לאוניברסיטת ברנדייס שם היא השתתפה בתוכנית הדוקטורנטים הייחודית של האוניברסיטה ועבדה עם פרופ' סילביה ברק-פישמן, שהיא גם אחת המנחות של העבודה.


תשס"ז

פרסי עידוד:

דורית יוסף (תזה, התוכנית ללימודי מגדר)
"אמהות ולאומיות כמעצבות זהות של אמהות שאבדו בן במלחמה – השוואה בין רבקה גובר ומנואלה דבירי ".
העבודה בוחנת את כתביהן של שתי נשים שכתבו בעקבות השכול בשתי תקופות שונות, ומראה כיצד כתיבתן ותגובותיהן לשכול מייצגות שינויים לאומיים ותפיסתיים במדינת ישראל .
זו עבודת מוסמך הנכתבת במסגרת התוכנית ללימודי מגדר בהדרכת ד"ר אלישבע באומגרטן.

סמדר סיני (עבודת דוקטור, המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה)
"יחסי מגדר באגודת השומר ובכפר גלעדי 1909-1939".
העבודה בוחנת את מקומן של הנשים בארגון השומר כמקרה מבחן לשאלות של מגדר ולאומיות. זו עבודת דוקטור הנכתבת במחלקה ללימודי ארץ ישראל, בהדרכת פרופ' מרגלית שילה .

אילן פוקס (עבודת דוקטור, המחלקה לתולדות ישראל)
"מקומן של נשים כממלאות תפקידים בהליך המשפטי הלכתי: ניתוח יוריספרודנטי-היסטורי".
המחקר קושר בין מקומן של נשים בחברה לזה של נשים במערכת המשפטית וכן בין התפתחויות היסטוריות ומשפטיות ומבקש להצביע על תמורות בחיים המודרניים לאור הקשרים אלה .עבודת הדוקטור נכתבת במחלקה לתולדות ישראל בהדרכת ד"ר קימי קפלן .

פרסי הצטיינות:

רותי גליק (תזה, התוכנית ללימודי מגדר)
"חווית ההגירה ועיצוב הזהות מחדש בכתיבתה האישית של חנה סנש ".
העבודה עוסקת בכתבים ההונגריים של חנה סנש המציגים אותה כמעצבת את זהותה כציונית ממרכז אירופה וכמהגרת. העבודה מעידה בין השאר על ההבדלים בין סיפוריהם של גברים עולים לאלה של נשים עולות ועל השוני באתגרים שניצבו בפניהם. זו עבודת MA הנכתבת בתוכנית ללימודי מגדר, בהדרכת פרופ' מרגלית שילה (העבודה תצא לאור בהוצאת מגדרים) .

ענת גרנית הכהן (עבודת דוקטור, המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה)
"אשה עבריה אל הדגל! שירותן הצבאי של נשות הישוב בכוחות הבריטיים במלחמת העולם השניה – היבטים לאומיים ומגדריים".
העבודה עוסקת ב 4000 נשים מהישוב בגילאי 18-45, אשר שירתו בצבא הבריטי בין השנים 1942 – 1945. גיוס הנשים היווה ערעור על קונבנציות ונחישותן של הנשים להתגייס הפתיע ואף ערערה מוסכמות מקובלות ביישוב . גיוס הנשים מהווה בעבודה זו מקרה מבחן לשאלות הקשורות בלאומיות ובמגדר . זו עבודת דוקטור הנכתבת במחלקה ללימודי ארץ ישראל, בהנחייתה של פרופ' מרגלית שילה.

נעמה סט (עבודת דוקטור, הפקולטה למשפטים)
"דרכי פסיקתו של הראשון לציון הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל בסוגיות בדיני משפחה".
העבודה עוסקת בארבע סוגיות מדיני משפחה בהן עסק הרב עוזיאל בתשובותיו ובוחנת את דרכי פסיקתו ואף מנתחת מקורות קדומים יותר. חשיבותה של עבודה זו נעוצה בהבאתה אל תחום המשפט סוגיות הקשורות במגדר אשר טרם זכו לעיון מעמיק בשדה זה. עבודת הדוקטור נכתבת במחלקה למשפטים בהנחיית ד"ר עמיחי רדזינר.

ענת קוטנר (עבודת דוקטור, המחלקה לתולדות ישראל)
"הלילה במוצאי ימי הביניים".
נושא מקורי זה עוסק בחצי מהיממה ובפעילות הדתית, תרבותית וחברתית שהתרחשו בה. המחקר מבקש להסיט את תשומת הלב משעות האור, שעות הפעילות הסטנדרטית, לשעות החשיכה ולנעשה בה. מחקר זה מעניק חשיבות לנשים ולאופן חוויתן את שעות הלילה לצדם של הגברים. עבודת דוקטור זו נכתבת במחלקה לתולדות ישראל , בהנחיית פרופ' אלימלך הורוביץ וד"ר אלישבע באומגרטן.

אפרת זקבך (תזה, המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה)
"שכול ומגדר בספרי זיכרון על הנופלים במלחמת השחרור".
העבודה בוחנת מאות ספרי זיכרון שנכתבו על ידי הורים של בנים שנפלו במלחמת העצמאות כאשר המחברת משווה בין אופן כתיבתן של אמהות לזה של האבות ובוחנת את ההבדלים בהתמודדותם של גברים ושל נשים עם השכול. כמו כן , נבחן האופן שבו מקבלת החברה שכול של נשים ושל גברים. זו עבודת מוסמך במחלקה ללימודי ארץ ישראל , בהנחייתה של ד"ר לילך רוזנברג – פרידמן.


מלגות נסיעה לשנת תשס"ז (2006-2007)

המרכז לחקר האשה ביהדות החל להעניק מלגות נסיעה לצורך מחקר ו/ או השתתפות בכנסים בחו"ל בשנת תשס"ז (2006). שלוש הזוכות הראשונות במענק הנסיעה הרצו בכנס השנתי ה- 38 של ה- AJS (Association of Jewish Studies) שהתקיים בדצמבר 2006 בסן-דייגו:

1. ד"ר נטלי גולדברג (Ph.D, 2005 ) – הרצאתה התמקדה באסתר גד ( ברסלאו ,1767 ), אחת הנשים היהודיות הראשונות בעידן המודרני הקשורה לאמנציפציה של הנשים. גד, נכנסה לתודעה הציבורית כסופרת אשר זכתה להכרה בתקופה בה אידיאולוגיה מגדרית מנעה מנשים לכתוב ולפרסם.

2. ד"ר רונית עיר –שי ( Ph.D , 2006 ) - דיברה על "פוריות, מגדר והלכה" . ד"ר עיר-שי דנה בחשיבות שבהתחשבות בנקודת המבט הפמיניסטית בניתוח ובדיון בסוגיות הקשורות לפוריות בקונטקסט ההלכתי, זאת על אף העובדה שלעיתים קרובות ההלכה ותאוריות פמיניסטיות מנוגדות זו לזו.

3. ד"ר אלישבע רוסמן – סטולמן ( Ph.D, 2006 ) – הציגה את מחקרה "העצמת אנשים? ההתנתקות מעזה כמקרה מבחן לפונקצית הגישור שממלאת תוכנית "גרעינים" במדרשות לנשים" . מאמר זה דן בתגובתן של נשים מהמדרשות לפקודות שניתנו ביחס להתנתקות ובוחן כיצד ההכנה שהן קיבלו במסגרת תוכניות הלימוד במדרשות השפיעה על עמדותיהן והתנהגותן באותה עת.

במהלך שנה"ל תשס"ז, זכו ארבע חוקרות נוספות במלגת נסיעה לצורך מחקר בחו"ל:

1. מיכל שאול – " ניצולי השואה וזיכרונה בחברה החרדית האשכנזית בישוב ובמדינת ישראל 1945-1967", מתמקדת גם בתרומתן של נשים ניצולות שואה לשיקומה של החברה החרדית לאחר השואה (בין השאר מורות בית יעקב). גב' שאול נסעה במהלך חופשת הקיץ (2007) למכון YIVO בניו יורק וביקרה בארכיונים שונים (ארכיון הג'וינט , ישיבה יוניברסיטי ועוד ) במטרה למצוא חומר נוסף על שארית הפליטה בכלל ועל מחנות העקורים בפרט. זו עבודת דוקטור הנכתבת במחלקה לתולדות ישראל בהדרכת פרופ' דן מכמן וד"ר קימי קפלן.

2. רחל הלל – "התנאים התרבותיים והחברתיים שהובילו לעלייתן של התרופות נוגדות הזקנה(Anti-Aging) בחברה הישראלית ". גב' הלל השתתפה בפרויקט אותו מובילה ד"ר ג'ולי צוויקל ( אונ' בן גוריון), הבוחן את ההעברה הבין דורית של דפוסי התנהגות בנושא בריאות בקרב נשים . במהלך הקיץ התמקד המחקר בנשים יהודיות בארה"ב (בשיתוף עם מכון הדסה ברנדייס). בין השאר, עסקה גב' הלל בניתוח ראיונות תוך התמקדות בשאלה כיצד רוכשות נשים דפוסי התנהגות בנושאים בריאותיים ובכללם: מחזור, הריון , לידה , הנקה ושמירה על בריאות פיסית ונפשית.


3. רפאלה סטנקביץ – חוקרת את דיוקנה והוויתה של הקהילה היהודית "לקנבאך" ממרכז אירופה במוצאי ימי הביניים ובעת החדשה. בעבודתה, מקדישה סטנקביץ' פרקים נרחבים למעמדן של הנשים בקהילה תוך בחינת נושאים כגון חינוכן, השכלתן, תחומי עיסוקן ופעילותן בארגוני נשים, רווחה וצדקה בקהילה. לצורך מחקרה נסעה סטנקביץ' בחופשת הקיץ (2007) לאירופה וביקרה במספר ארכיונים מרכזיים באוסטריה ובהונגריה וכן בספריות ובבתי עלמין. זוהי עבודת דוקטור הנכתבת במחלקה לתולדות ישראל בהנחייתו של פרופ' שלמה שפיצר .


4. ד"ר מרים ריינר - מרצה במחלקה לאומנות יהודית באוניברסיטת בר-אילן, השתתפה בכנס שנערך ברוסיה בנושא אמנותו של מרק שאגל. בכנס הרצתה ד"ר ריינר על נשים בציורי שאגל.